מלחמת לבנון

30.5.1985
לעולם לא אשכח את יום שישי, ה-4 ביוני 1982.
בעקבות ניסיון התנקשות בחיי שגריר ישראל בלונדון החלטנו לעשות מעשה. מזג האוויר היה 17 מעלות והיה קריר. די מפתיע שביוני יהיה קריר .
מלחמת לבנון נפתחה כפעולה צבאית מוגבלת בשם "מבצע שלום הגליל". את ההתנקשות ביצעו אנשיו של אבו נידאל, שהתנגדו לשלטון פת"ח באש"ף ונתמכו על ידי עיראק. אש"ף הגיב להפצצת ישראל בהפגזה על יישובים בצפון ישראל. ביום שישי ה-4 ביוני.
1982 החלטנו בממשלה ברוב קולות על מבצע צבאי בלבנון. מטרת הפלישה ללבנון הייתה פגיעה בבסיסי הארגון לשחרור פלסטין בדרום-לבנון. אני ו ואריאל שרון הורונו על פתיחת מבצע רחב היקף בשם "מבצע שלום הגליל". מטרות המבצע השתנו במהלכו והן עד היום מקור לעימותים במערכת הפוליטית בישראל. בפקודת המבצע ועל פי ידיעתי, הוגבל המבצע לכניסת כוחות צה"ל עד 40 ק"מ צפונה מקו שביתת הנשק עם לבנון, מרחק הגדול מטווח הקטיושות. אולם זה הסתבך, והפך למלחמה של ממש. צה"ל שקע בבוץ הלבנוני במלחמת הכול בכל. מגבלות תקציביות והקמת ממשלת האחדות הלאומית הובילו את ישראל לנסיגה מלבנון. התעמת עם הצבא הסורי, הגיע עד ביירות, סבל מאבידות רבות ובסופו של דבר הוכתם באחריות עקיפה לטבח שביצעו הפלנגות בפלסטינים במחנות הפליטים בסברה ושתילה. ועדת החקירה שקמה בעקבות הטבח, ועדת כהן, אמרה לי שלא שקלתי נכון את התוצאות הצפויות של מתן הרשאה לפלנגות להיכנס למחנות הפליטים. גם מעדותי בפני הוועדה עלה הנתק ביני לדרג הביטחוני. מלחמת לבנון הביאה להפגנות רבות נגדי מצד גורמים בשמאל. מול בית הממשלה כינו אותי ואת שרון רוצחים.
הנסיגה ההדרגתית הסתיימה רשמית ביוני 1985, שלוש שנים לאחר שפרצה המלחמה. זהו תקופה הכי קשה בחיי. יותר מידי אובדנות... מוות...

עריכה: מרק ל' ודניאל ק'